חזון דוד - גם ערביי חברון מבינים שבית כנסת לא מחריבים

יהודים וערבים בחברון - נגד האנרכיסטים מאת: רותי אברהם  | מחלקה ראשונה מזירת מאבק לזירת שלום מפגש שלום: נכבדי חברון בהם ראשי חמולות נפגשו עם ראשי הישוב היהודי בחברון  הפגישה על-רקע הצלת בית כנסת בידי השייח ג'עברי  האויב המשותף - ארגוני השמאל והאנרכיסטים  הרשות הפלשתינית הזמינה את השייח לשיחת הבהרה ▪  ▪  ▪ על-רקע רוחות מלחמה בדרום, חברון מפתיעה. מפגש שוחרי שלום התקיים (יום א', 10.2.08)בחברון. לא מדובר בארגוני שמאל אלא דווקא בראשי הישוב היהודי בחברון בהם ראש מועצת קריית ארבע ואנשי ימין קיצונים כמו עו"ד אליקים העצני, ומהצד הערבי - נכבדי חברון בהם שייח ג'עברי וראש חמולת אבו סנינה חג' אכרם אבו סנינה. בפגישה השתתף גם מח"ט חברון אל"מ יהודה פוקס.  השדכן שהצליח להפגיש בין הצדדים הוא פעיל שלום ידוע בחברון, יצחק מגרפתה, הפועל רבות למען הערבים בחברון, מספק שמיכות ומזון, מסיע ילדים וחולים לטיפול רפואי בבתי חולים ישראלים. המפגש הייחודי החל על-רקע פרשת בית הכנסת "חזון דוד" השוכן באוהל מול באוהל מול שערי קריית ארבע. ביה"כנ הוקם לזכר שני יהודים שנרצחו בקיץ 2003 - דוד כהן ויחזקאל מועלם.  לפני חמישה חודשים, בליל ראש השנה, תכננו פעילי ארגוני שמאל והאנרכיסטים להרוס את בית הכנסת חזון דוד. מולם התייצבה דמות בלתי צפויה: השייח' אבו חאדר גע'ברי, שהאזור שייך למשפחתו. ג'עברי הודיע כי הוא מתנגד נחרצות להחרבת מקום תפילה מקודש. מי שהפנה את תשומת ליבו של השייח' לנושא היה יצחק מגרפתה. לאחר האירוע ביקשו תושבי הישוב היהודי בחברון להודות לשייח על הצלת בית הכנסת. בד-בבד אותתו ראשי החמולות הגדולות בחברון על רצונם בהידוק הקשרים עם האוכלוסיה היהודית, וכן ניטרול האנרכיסטים המייצגים לדעת שני הצדדים "גורמים אנטי דתיים ושמאל קיצוני".המפגש יצא כאמור, לפועל (יום א', 10.2.08) בביתו של השייח' ג'עברי. בפגישה השתתפו נכבדי חברון, וביניהם השייח ג'עברי עצמו וכן חג' אכרם אבו סנינה, ראש חמולת אבו סנינה; שתיהן יחד מהווות רוב אוכלוסיית חברון הערבית. מהצד היהודי, השתתפו ראש מועצת קריית ארבע, צבי קצובר, מותיקי היישוב; מי שהיה שנים רבות חבר מועצת קריית ארבע, חבר הכנסת לשעבר עו"ד אליקים העצני; בנו פעיל ארץ ישראל בועז העצני, דובר היישוב היהודי נעם ארנון, ויהודים נוספים. בפגישה נכח גם מח"ט חברון, אל"מ יהודה פוקס. הנחה ותרגם יצחק מגרפתה.  במפגש דיבר השייח' ג'עברי על השלום וסיפר כי מראות הפיגועים היו קשים גם לו. הוא פנה ליהודים והצהיר:"אנו לא רואים בכם 'מתנחלים' אלא תושבים.העיר שלנו כמו שלכם". ג'עברי ביקש מהמח"ט לאפשר הקלות בתנועה לתושבים הערבים באזור, ואמר כי ההקלות לא יביאו לסיכונים ביטחוניים, ואף ביקש לפתור בעיות במקרים הומניטאריים. המח"ט אמר כי יבדוק אפשרויות להקל כמה שניתן.  עו"ד אליקים העצני, מי שבעבר קיים קשרים טובים עם ערביי העיר ובהם משפחת ג'עברי האשים בהרס מרקם היחסים בין ערבים ויהודים את "השלום המזוייף תוצרת אוסלו, שהביא רק שנאה, שפיכות דמים וחורבן". העצני הציע להמשיך בשיחות סדירות כדי "ליישר את ההדורים ולהביא שלום לעיר - אף אם הדבר יעשה בשלבים ובמהלכים איטיים כדי למנוע מחורשי רע לבצע את זממם. הוא אמר כי כבר לא האמין שפגישה מעין זו תיתכן, אך קיומה מעיד על יכולת ורצון כולם להגיע להבנה וחיי שלוה בעיר".  דובר הישוב היהודי בחברון נועם ארנון העלה זכרונות מתקופות שבהם חיו יהודים וערבים יחד בחברון. הוא סיפר כי "היהודים הם אלו שהראו לערבים שהגיעו לעיר לפני 1300 שנה את הכניסה למערת המכפלה". ארנון דיבר על האויב המשותף ליהודים ולערבים, "הצלבנים החדשים - ארגוני האנרכיסטים והשמאל האנטישמי וגורמי חוץ למיניהם וזורעים שוב שנאה והרס". ארנון הזכיר את הערבים שהצילו יהודים בפרעות תרפ"ט ואמר כי יש להכיר להם תודה. במפגש העניק ארנון תעודת הערכה לשייח על מניעת הרס בית הכנסת. השייח מצידו העניק לנציגי היישוב היהודי וצה"ל אותות הוקרה מגולפים בתיבות מהודרות. המח"ט פוקס אמר כי מדובר בתקופה שאינה קלה וציין כי את הפיגוע בדימונה ביצעו מחבלים מחברון. הוא הבטיח כי צה"ל ימשיך להילחם בטרור, אך זאת "תוך מאמץ למנוע ככל האפשר פגיעה באוכלוסיה שאיננה מעורבת בטרור, אך הדבר אינו קל". הוא הבטיח לבדוק את הבקשות להקל על תנועת הערבים ולסייע בבקשות הומניטריות. הוא אף הביע תמיכה "בהמשך הפגישות להורדת המתח, פתרון בעיות והגברת השלום וההבנה". הצדדים נפרדו עם הבטחה להמשך מפגש.  מהישוב היהודי בחברון נמסר כי נודע להם כי שעות מספר אחרי הפגישה, עוד בטרם התפרסמה בתקשורת, נודע כי השייח הוזמן ל"שיחת הבהרה דחופה" ע"י הרשות הפלשתינית. מצה"ל נמסר כי מדובר בשיחה פרטית שנקבעה על-ידי שני הצדדים ושהמח"ט הוזמן אליה כשומע בלבד. "אין אנו מתייחסים לדברים שנאמרים בפורום של שיחה פרטית", אמרו מדובר צה"ל. פעיל הימין ברוך מרזל, תושב חברון בעצמו, אמר כי עם כל הכרת הטוב לשייח יש להפנים כי לא קיים דו קיום. "לא היה דו קיום ולא יהיה דו קיום. חבל שיש כאלה שאשליית השלום והידידות גוברת אצלם על ההגיון והאמת", אמר.

מקור: http://www.news1.co.il/Archive/001-D-153859-00.html

פונה מאחז חזון דוד, התושבים מבטיחים לחזור

פונה מאחז חזון דוד, התושבים מבטיחים לחזור

כך אמר גבאי בית הכנסת במאחז חזון דוד בחברון, שפונה הלילה על-ידי החיילים. לדבריו, "בכנסת החליטו שצה"ל יחזיר את הציוד, אבל זה לא קרה". מצה"ל נמסר בתגובה: "המתנחלים הוזמנו לקחת את הציוד מהמפקדה אך לא באו"

אפרת וייס  פורסם:  13.04.05 , 09:45 / Ynet

מאחז חזון דוד בחברון פונה הלילה (יום ד') על-ידי כוחות צה"ל והמשטרה בפעם ה-25 מאז שהוקם. הכוחות הרסו את מבנה בית הכנסת במקום, והפינוי עבר ללא אירועים חריגים.

גבאי בית הכנסת, יעקב אייכנשטיין, אמר ל-ynet כי בכוונת המתנחלים לבנות את המקום מחדש. "זה בית הכנסת שלי. שם אני מתפלל כל יום. זה המקום היחידי בו הילדים שלי מתפללים עם אבא שלהם בליל שבת".

המתנחלים, שהגיעו בבוקר לתפילה בבית הכנסת, ראו שהמקום נהרס. הם קיימו תפילה במקום והבטיחו להקימו מחדש. 

אייכנשטיין אף הפנה אצבע מאשימה כלפי צה"ל: "מה שחמור פה זה שבמהלך השנה האחרונה נגנבו מהמאחז ספרי קודש וציוד קודש, אבל גם ציוד אחר. רק לפני שבוע קיבלנו תרומה של כיסאות ושולחן והכל נגנב. לצערי אני מאשים את צה"ל ואת אלוף הפיקוד".

אייכנשטיין הוסיף ואמר כי "לפני שלושה חודשים היתה ישיבה בכנסת, בוועדה לביקורת המדינה והוחלט שצה"ל מחזיר את הציוד, אך דבר לא נעשה".

אייכנשטיין רואה גם קשר בין פינוי המאחז לבין לתוכנית ההתנתקות: "החמור מכל הוא שכאשר צה"ל יפנה את גוש קטיף הוא פשוט יגנוב דברים, ואין אף אחד ששם קץ לדבר. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם חיילים היו נכנסים לבית של ערבי וגונבים ציוד, איזה רעש אז היה קורה".

מצה"ל נמסר בתגובה: "בכל הפעמים הקודמות בהן פונה המאחז נשלחו מכתבים לראשי ההתיישבות לבוא ולקחת את הציוד חזרה ממפקדת החטיבה אך הם לא עשו זאת. גם הפעם יוכלו לבוא ולקחת את הציוד שפונה אמש על-ידי החיילים".

מקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3071982,00.html

משפחת כהן ביום השנה השלישי לרצח דוד כהן הי"ד

ממשלת ישראל בראשות אריק שרון החריבה את בית הכנסת כמה פעמים.

אחרי כל פעם נבנה בית הכנסת מחדש בכוחות משותפים של תושבי קרית ארבע חברון ותומכים מכל הארץ.

ב-כ"ג בתמוז תשמ"ד - יום השנה לרצח דוד כהן הי"ד, הגיע משפחתו לבית הכנסת ומצאה את החורבות שהשאירו שליחי ממשלת ישראל ואת תחילת הבנין המחודש.

בג"ץ עצר הריסת ביהכנ"ס חזון דוד

בג"ץ עצר הריסת ביהכנ"ס חזון דוד

בג"ץ עצר הריסת ביהכנ"ס חזון דוד 

מתוך: כיפה

פנייתו של גבאי בית הכנסת חזון דוד שבשערי קרית ארבע לבג"ץ מנעה לפי שעה את הריסתו של בית הכנסת. השופטת חיות החליטה לחייב את המדינה להשיב לעתירה http://www.a7.org/news.php?id=69969 

פנייתו של גבאי בית הכנסת חזון דוד שבשערי קרית ארבע לבג"ץ אמש (ד), מנעה לפי שעה את הריסתו של בית הכנסת. השופטת חיות החליטה לחייב את המדינה להשיב לעתירה עד לשעה 12.00 ביום חמישי. 

בשעה שגבאי בית הכנסת ביקש את סיועו של בית המשפט, נערכו צה"ל והמשטרה לביצוע ההריסה. נועם ארנון דובר הישוב היהודי בחברון מוסר כי בעקבות החלטתה של השופטת נדחתה הריסת בית הכנסת. 

בתחילת החודש עם היוודע כי הממשלה מתעתדת להרוס את בית הכנסת, שיגרו הוריו השכולים של דוד כהן הי"ד שנרצח בשערי קרית ארבע, מכתב אל רה"מ שרון ובו ביקשו כי ימנע את הרס בית הכנסת שהוקם לזכר בנם, דוד הי"ד. 

במכתבם שפורסם באתר החדשות של יש"ע, כותבים ההורים לראש הממשלה: 

"לפני כשנתיים וחצי נרצח בננו בשערי קרית ארבע, ומאז חרב עלינו עולמנו. את עולמנו מילא דוד ז"ל שלנו באהבה רבה, העלמותו מחיינו רוקנה אותם מכל תוכן, וקשה שבעתיים הכאב בימי חג ומועד וארועים משפחתיים". 

"נחמה פורתא ואור חדש חדר לחיינו, ביודענו שבמקום הרצחו של בננו, בשערי קרית ארבע, הוקם בית כנסת. באמצעינו רכשנו כסאות וספרי קודש עבור המתפללים במקום. המקום נראה אולי כאוהל מרופט, אך עבורנו הידיעה כי מידי יום ומידי שבת מתכנסים אנשי קרית ארבע שמטרתם רק ללמוד ולהתפלל לזכר בננו היקר – העניקה חיים חדשים. 

בית הכנסת מהווה מצבת זיכרון לבננו דוד ז"ל במקום בו נרצח. לפני מספר ימים שוב נפתח הפצע שאינו מגליד. קראנו בעיתונים כי כליה ח"ו נגזרה על זכרון בננו בשל חתימתך על צו לפירוק המקום. האמן לנו, אדוני ראש הממשלה, אנו מרגישים כאילו נידון בננו למוות שוב, על לא עוול בכפו – והוא ממתין לחנינתך בלבד! 

אנו פונים אליך מעומק לבנו. לא משיקולים של מתנחלים. לא משיקולים מדיניים או בטחוניים. אלא משיקולים של כאב, של זכרון, שיקולים הומניים שאיש מלבדך אינו יכול להבינם. 

אנו פונים אליך בתחינה – הנח לזכר בננו! השאר את האוהל הזה. הוא אמנם נראה מרופט ודל, אך הוא על קרעיו ועליבותו בעל חשיבות רבה ומיוחדת עבורנו". 

שום תחליף לאוהל זה, שהוקם במקום בו נרצח בננו, לא יפצה על אבדן הזכרון...משפחת כהן, ירושלים". 

יומיים לפני כן שיגרה ח"כ גילה פינקלשטיין מכתב לשר הבטחון שאול מופז. במכתב היא כותבת: "נודע לי על הכוונה להרוס את בית הכנסת 'חזון דוד' בקריית ארבע, הקרוי על שמם של חזי מועלם ודוד כהן הי"ד שנרצחו ליד מקום זה. 

תמהני האם יהיה זה צעד נכון, ולו מבחינה מוסרית והלכתית, להרוס בית כנסת, בייחוד במקום זה שעבר טראומה של טבח בבני הקריה שנהרג בו גם המח"ט דרור ויינברג הי"ד". היא מוסיפה כי "בית הכנסת הוקם לפני למעלה משנתיים ומעולם לא הוכרז כבלתי חוקי ולא הוצא כנגדו אף צו". 

מקור: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=778463&forum_id=5824

ותיקי קרית ארבע חברון במאבק על חזון דוד